<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימנים צ"ט—ק'</h1>
<h2>דף מב.</h2>
אין לשין לא בחמין ולא בחמי חמה ולא במים שנשאבו ביום אלא במים שלנו ואם עבר ולש בא' מכל אלו הפת אסורה. פי' שלנו בלילה ונתקררו בקרירות הלילה לפי שביומי ניסן עדיין המעיינות חמין כלומ' שמהלכה ארוך תחת הארץ והלילות ארוכים ומחממות כל המעיינות אשר בבטן הארץ ולפי דעת זה צריך לשאוב אותן עוד היום גדול קודם שיכנס השמש תחת הארץ מכל וכל וכן המנהג ברוב המקומות וי"א כי אין הקפדה רק במי הבורו' והמעיינות שהוא סמוך למקום יציאתן מן המקור אבל למי הנהרות המושכין יום או יומים אין להקפיד כל כך שכבר נתקרר הזמן חומן ואין זה כלום שאף במימות האלה הכה עליהן חום השמש ומחממן ובשם הראב"ד ז"ל מצאתי כי מי הנהרות שהן קרים אין צריכין לינה ומותר ללוש בהן תכף שנשאבו ע"כ. אין לשין תחת השמש ולא תחת הרקיע ביום המעונן אפי' במקום שאין חמה זורחת דיומא דעיבא כוליה שמשא וי"א לפי שניצוץ השמש מכה על העב ומתפשט בכלו מחמת האויר. ולא תניח העיסה ותתעסק בדבר אחר. והלש והאופה צריך ב' כלים א' לקטף וא' לצנן הידים כגון כלי מלא מים או כלי מתכות או אבנים של מירמירא שהן צוננין ביותר פיר"שי ז"ל לקטף לשון טיחה שטחה פני החררה במים אחר עשייתה ואם עבר ולש תחת השמש או בלתי צינון הידים או שעשה עיסה יתר משיעור חלה הפת מותרת וכמה שיעור חלה כמו מ"ג בצים וחומש ביצה בגוף הביצה הבינונית ולא במשקלה והר"ז והראב"ד ז"ל נראה שאוסרין והר"ש מתיר הפת בכלן חוץ מבחמין וזה ג"כ באכילה אבל בהנאה הכל מותר והריא"ג כתב שכל זה לא נאסר אלא במצות אבל בשאר ימים הכל מותר וכל הגאוני' והחכמי' ז"ל הסכימו שאין חלוק בין יום ראשון לשאר הימים בכל אלה שהם משום חמץ כי גם בשאר ימים נאסר החמץ ולא חלקו בין יום ראשון לשאר הימים אלא במצה עשירה בלבד ומים שלנו פי' לשון הגאון דמותבי לה תותי כוכבי נראה לפי דעתו שצריך להעמיד המים במקום מגולה כדי לצנן המים והר' אשר ז"ל כתב טעם לדבר כי כל הבריות הם מד' יסודות אש ומים רוח ועפר והמים ג"כ מד' יסודות אלא שיסוד המים רבה עליהם על הג' תדע שכן כי בימות החורף המים מעלים הבל מפני יסוד האש שבהן אבל בימות הקיץ מפני הבל העולם אין הבל המים ניכר כמו שאין ניכר הבל הפה בימי הקיץ כי אם בחורף וכן כתוב בס' יצירה עשר ספירות בלימה וכו' ותנן אין מוציאין את האש לא מן המים וכו' ושמעתי שממלאין כלי זכוכית מים ומושיבין אותו בשמש בצהרים במוך ארוך והאש יוצא מכלי זכוכית הרי מצינו שיש במים יסוד אש וכיון שמשו' חמימות שיש במים נאסרו לא שנא ביום ראשון ולא שנא בשאר ימים אסור אם לא במים שלנו עכ"ל. וצריך להשכים ולהכניסם בבית טרם יזרח השמש עליהם ואפי' ביום המעונן ועכשיו הורגלו להעמידם תחת תקרה מפני פשיעה שלא יכניסום בבית בהשכמה ואם פשעו בזה נראה שאם לא נשתהו שם עד כדי שיוחמו המים בחום השמש אבל מצאן כשהן צוננין מותר ללוש בהן לכתחילה וכתב הר' דוד בר לוי ז"ל שאם שכח או נאנס ללוש במים שלא לנו כל הלילה אין לאסור על כך וקרוב להתיר זה אפי' לכתחילה בשעת הדחק וכן אם לא נוכל אלא ששהו משנשאבו יום אחד או רובו אין ראוי לאסור הפת בדיעבד ואפי' לא לנו ולא נשתהו והיה עת הצנה שקרירות ורוח שולטים כמו בקצת השנים אין לאסור הפת בדיעבד אבל אין ראוי לפרסם דבר זה מפני הנשים ועמי הארץ שלא יפרצו בגדר עכ"ל. והר"י מקור' ז"ל כתב יש מחמירין לשאוב המים בין ביום ובין בלילה והר"פ ז"ל כתב יש מחמירין לאסור כשנשאבו מבע"י אף כי לנו אח"כ כל הלילה ע"כ. ויש מחמירין לשאוב אותן קודם שיכנס השמש תחת הארץ. וכתב הר"פ ז"ל מיהו מדלא כתוב כי אם הלינה ש"מ דאין לחוש מתי נשאבו רק שלנו כל הלילה כלו לכתחילה לכל הפחות ושיהיה אותו רוב אחרון של לילה כדי שיהא עמוד השחר בכל הלילה. ונכון להזהר להמתין ללוש אחר שיאור היום הרבה פן יטעו באור הלבנה והר"י כתב ואני אומר לא נתנה תורה למלאכי השרת ועוד דהוה ליה למתני שלנו כל הלילה אלא אין לינה אלא מחצי הלילה עד עמוד השחר והטעם לפי דעתי לפי שרוח צפונית מנשבת עד אור הבקר ע"כ והמנהג דאין חוששין מתי נשאבו ואפילו נשאבו בחצי היום או אפילו יום אחד או יומים ובלבד שלא עמדו במקו' שיש שם חום ואין לחוש רק שלנו כל הלילה ושנשאבו קודם שישקע השמש וכתב הר"י ז"ל ומים שלנו שנתערבו במים שלא לנו התירם רבינו יהודה אחר שנתבטלו ברוב קודם הלישה כגון חד בתרי ואם לש אדם במזיד קודם היום מצות ישרפו והר"ף ז"ל כתב או יאכלם או ימכרם לעכו"ם קודם ארבע שעות של יום ארבעה עשר ע"כ. והר"י ז"ל כתב שאם לא יוכל למצוא מים שלנו ילוש במים שלא לנו ובשוגג נראה שמותר כגון אם נתחלפו מים שלא לנו במים שלנו דלא אסרו אלא בעברה ולשה וטוב שלא להוליך בחמה או תחת הרקיע ביום המעונן אלא אם כן יכסם ונראה דאין לחוש אלא להשהות זמן מרובה. והר"ף ז"ל כתב מ"מ טוב להזהר אפילו שעה אחת וטוב לכסותן במפה מפני החמה אבל אם אין חמה זורחת לא צריך עכ"ל.
